התכנון היה צילומים בשדה לקראת חג השבועות. הכנו שמלה לבנה וכתר, גם הטנא כמובן נארז. אבל ברגע האחרון, ממש בדלת, היד אספה את הקונכייה הגדולה…
הים קרא לנו, ואנחנו בדרכ כלל לא מסרבות לים…
וכך זרמנו אל החוף, אל הים הסוער, אל החול הרך, אל השקיעה…הילדה שרה לתוך הרוח, הסתחררה לה במחול החופשי של הילדות ואני צילמתי והרגשתי מאושרת!
כהמשך הטבעי לתמונות נולד קליפ קטן עם המילים שיצאו ישר מעומק הלב…
